אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן כֻּלָּם הִתְפַּלְּשׁוּ בְּעָפָר וְאָמְרוּ תִּקּוּן חֲצוֹת וְאָז יָצְאָה בַּת קוֹל עַכְשָׁו יִבָּנֶה הַבַּיִת - שיעור נורא הוד שמסר מורינו הרב אליעזר ברלנד שליט"א לפני מספר שנים בעניין י"ז בתמוז, ומפני מה ארעו המארעות באותו היום ובזכות מה תבוא הגאולה:

הַיּוֹם יוֹם הַגְּאוּלָה, הַיּוֹם זֶה הַיּוֹם שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, אַרְבָּעִים יָמִים הָרִאשׁוֹנִים בַּשָּׁמַיִם, בְּאַרְבָּעִים יוֹם הָרִאשׁוֹנִים אֶפְשָׁר לִפְעֹל כָּל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם יָכוֹל לִגְמֹר אֶת כָּל הַשַּׁ"ס, הַרֶבֶּ'ה אוֹמֵר בְּתוֹרָה פ"ה שֶׁבִּשְׁלֹשֶׁת הַשָּׁבוּעוֹת אֶפְשָׁר לְסַיֵּם אֶת כָּל הַשַּׁ"ס כֻּלּוֹ, נִפְתָּחִים הַמּוֹחִין, הָרָקִיעַ בְּטָהֳרָתָהּ, אֵין מָסָכִים. 'וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו', כָּל אֶחָד עוֹלָה 'לַקָּדְקֹד'. בִּנְיָמִין הִגִּיעַ עַד הַכְּתֵפַיִם, כָּל אֶחָד יָכוֹל לַעֲלוֹת עַד 'הַקָּדְקֹד', 'וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו', הַקָּדְקֹד, שֶׁזֶּה הַכֶּתֶר, הַכֶּתֶר שֶׁל לֵאָה, שֶׁכָּל אָדָם בָּעוֹלָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לַקָּדְקֹד, אֵין אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא [-].'מַקֵּל שֹׁקֵד אֲנִי רֹאֶה', שֶׁזֶּה הָעִנְיָן שֶׁל הַשָּׁקֵד שֶׁהוּא גּוֹדֵל בִּשְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, כְּמוֹ בֵּיצָה שֶׁל תַּרְנְגֹלֶת.

מֹשֶׁה תָּפַס אֶת הַלּוּחוֹת וְנִתְלָה בָּאֲוִיר, הוּא תָּפַס בַּלּוּחוֹת שְׁתֵּי טְפָחִים, הַאִם רָאִיתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הוֹלְכִים מֵאַשְׁדּוֹד לִירוּשָׁלַיִם וְכָל הַדֶּרֶךְ מַחְזִיקִים בְּטַלִּית? אֶחָד יַחְטֹף אֶת זֶה לַשֵּׁנִי, אֵין דָּבָר כָּזֶה, מַה זֶה שְׁנַיִּים אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, אֵיךְ שְׁנַיִּים אוֹחֲזִים בְּטַלִּית אוֹמֵר הַ"סְּמִיכַת חֲכָמִים" מַה זֶה שְׁנַיִּים אוֹחֲזִין בְּטַלִּית זֶה שֶׁמֹּשֶׁה יָרַד בְּי"ז בְּתַמּוּז, וּמֹשֶׁה תָּפַס בִּשְׁתֵּי טְפָחִים וְה' תּוֹפֵס שְׁנֵי טְפָחִים, שֶׁעַכְשָׁיו אֲנַחְנוּ לִפְנֵי י"ז בְּתַמּוּז יוֹם יְרִידַת מֹשֶׁה עִם הַלּוּחוֹת, הַיּוֹם הַזֶּה זֶה כָּל הַתּוֹרָה מִתְגַּלֵּית, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר רַק אִם אָדָם לוֹמֵד קְצוֹת הַחֹשֶׁן, וְלָכֵן קִפְּלוּ אֶת הָאֲבָנִים, מַה הָיָה בְּגִּלְגָּל, "וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם" (יְהוֹשֻׁעַ ד, ג).

וְזֶה הַסּוֹד שֶׁל י"ז בְּתַמּוּז שֶׁמֹּשֶׁה תָּפַס שְׁנֵי טְפָחִים וְנִתְלָה עֲלֵיהֶם, מֹשֶׁה הוּא תָּפַס שְׁנֵי טְפָחִים וְנִשְׁאַר תָּלוּי בָּאֲוִיר, מֹשֶׁה מוֹשֵׁךְ לְמַטָּה ה' מוֹשֵׁךְ לִלְמַעְלָה, עַכְשָׁו מִּי יִגְבַר עַל מִּי? בַּסּוֹף מֹשֶׁה גָּבַר, כֵּן, מֹשֶׁה הֵבִיא לָנוּ אֶת הַלּוּחוֹת, אִם לֹא לֹא הָיָה לָנוּ אֶת הַלּוּחוֹת, לֹא הָיָה לָנוּ שׁוּם זֵכֶר לַלּוּחוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁזֶּה נִשְׁבַּר כִּי הוּא שָׁבַר אֶת זֶה. עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ בְּי"ז בְּתַמּוּז, זֶה נִקְרָא 'יוֹם שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת', וְכָל אֶחָד יִצְטָרֵךְ לִרְאוֹת בֶּאֱמֶת לְחַבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת מֵחָדָשׁ, וְלִלְמֹד תּוֹרָה, הַרְבֵּה גְּמָרָא, הַיּוֹם הַלּוּחוֹת זֶה רַק לִמּוּד הַגְּמָרָא, כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִלְמֹד גְּמָרָא שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת, מֵהָרֶגַע הַזֶּה עַד הַבֹּקֶר, הַלַּיְלָה לֹא הוֹלְכִים לִישׁוֹן, כוּלָּם יִלְמְדוּ עַד הַבֹּקֶר לְחַבֵּר אֶת הַלּוּחוֹת. 

כָּל הַחוּרְבָּן – כָּל הַי"ז בְּתַמּוּז – זֶה הַכֹּל כִּי הֶחֱרִיבוּ אֶת נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, "עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד" (יְשַׁעְיָהוּ י, לב) – שֶׁהֶעָווֹן שֶׁל הֲרִיגַת נוֹב עוֹמֵד עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת , וְלָכֵן עַכְשָׁיו יוֹצֵא י"ז בְּתַמּוּז שֶׁמֹּשֶׁה מְקַבֵּל אֶת הַלּוּחוֹת, הַיּוֹם הַלּוּחוֹת זֶה קְצוֹת הַחֹשֶׁן – זֶה הַלּוּחוֹת, לָדַעַת אִם אָדָם יָכוֹל לְקַדֵּשׁ עוּבָּר, כָּל הַשִּׁיטוֹת בְּעוּבָּר, כִּי לְפִי רַב הַאי גָאוֹן אִי אֶפְשָׁר לְקַדֵּשׁ עוּבָּר, בְּשׁוּם אוֹפֶן לֹא, נָכוֹן שֶּׁאֵין לוֹ שִׁדּוּךְ, נָכוֹן שֶׁהוּא בְּגִיל תִּשְׁעִים, נָכוֹן שֶׁהוּא כְּבַר הוֹלֵךְ עֲרִירִי, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר, אִם אִי אֶפְשָׁר אַז אִי אֶפְשָׁר, אֲבָל לָרַמְבַּ"ם הוּא אוֹמֵר הוּכַּר הָעוּבָּר הַקִּידוּשִׁין חָל, אֲפִילוּ שֶׁאָדָם בִּתְחִלַּת עִבּוּר עֲדַיִין – הוּא עֲדַיִין בְּעִבּוּר, הַלּוּחוֹת זֶה הָיָה עִבּוּר.

כִּי אֵין בִּכְלַל חֻרְבָּן, אֵין דָּבָר כָּזֶה חֻרְבָּן כָּתוּב בַּזֹּהַר יֵשׁ מִשְׁחָה – פּוּךְ, מִי שֶׁשָּׁם אֶת הָפוּךְ בְּעֵינַיִם, רוֹאֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חַי וְקַיָּם, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, בּוֹדֵק אוֹתָם. אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הוּא הַכֹּהֵן, אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה. הַכֹּל עַל תִּקּוּנוֹ, עַכְשָׁו שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז מַתְחִילִים לְהַגִּיד חֲצוֹת, מֵהַצָּהֳרַיִם אוֹמְרִים כְּבָר חֲצוֹת. וְכָתוּב בְּקַבָּלַת הַגְּאוֹנִים שֶׁמִּיָּד אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן, אָז כֻּלָּם צְרִיכִים לְהַגִּיד חֲצוֹת. דָּוִד קָם חֲצוֹת עוֹד לִפְנֵי בֵּית מִקְדָּשׁ. אֲבָל אַחֲרֵי הַחֻרְבָּן לֹא הָיָה יְהוּדִי שֶׁלֹּא קָם חֲצוֹת, כֻּלָּם נִבְהֲלוּ חֻרְבָּן פִּתְאֹם, אֲנַחְנוּ כְּבָר נוֹלַדְנוּ כָּכָה. אֲבָל חֻרְבָּן פַּעַם רִאשׁוֹנָה בַּחַיִּים, פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּהִיסְטוֹרְיָה, כָּל הַיְּלָדִים הִתְפַּלְּשׁוּ בָּאֵפֶר. שָׁכְבוּ בּוֹ [אוּלַי - קֹדֶם עַרְבִית] הִתְפַּלְּשׁוּ בְּעָפָר. יָצְאָה בַּת קוֹל עַכְשָׁו יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ! עַכְשָׁו יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן!