החיזוק היומי ממורינו, כ"ק הגה"צ הרב אליעזר ברלנד שליט"א – איגרת האור שמח לוועידת סן רמו

יום ג', כ"ג כסליו תשפ"ה – "אם באים 10 חילונים לארץ צריכים לעלות לארץ 20 שומרי מצוות"

אלה דברי קודשו:

עכשיו קראתי את האור שמח על הצהרת סן רמו. ועידת סן רמו היתה אחרי הצהרת בלפור, לועידה והגיעו אוסטריה, קנדה וצרפת ואמרו - המדינה הזו שייכת ליהודים.

היתה שם הכרזה של כל האומות חוץ מהערבים. נאמר שם שאם הערבים לא מסכימים זה לא נחשב, צריך שהערבים יסכימו, שערפאת יסכים, שסאדאת יסכים. אבל כל האומות הסכימו כבר מיד אחרי הצהרת בלפור, זה היה בז’ בחשוון, השני בנובמבר 1917 התרע”ח.

זה  לפני שכבשו את ירושלים, את ירושלים כבשו בערב חנוכה. כי חילקו כבר את הכל המזרח, זה לשייח’ הזה, זה לעבדאללה, זה לעלווים וזה לסונים - חילקו את כל המזרח התיכון וליהודים לא נתנו כלום, החלוקה היתה בתרע”ו, עכשיו בתרע”ח ב- י”ז חשוון השני בנובמבר.

בלפור היה אחד הלורדים בפרלמנט האנגלי ופעלו שם כמה לורדים שגם ליהודים צריך לתת משהו. חילקו את זה רק לערבים, אבל בירושלים היו כבר 50 אלף יהודים, נשארו 25 אלף, כי היה כולירה,  טיפוס, הכל, ומ- 50 נשארו 25 אלף. תקראו את הספר של הרב חיים זוננפלד שם מתואר הכל.

אז החליטו בממשלה האנגלית שנותנים ליהודים גם כן, גם יהודים צריכים לקבל משהו. אז סימנו מה שייך ליהודים, ואז התאספו כל האומות בסן רמו, את זה אומר האור שמח. בסן רמו שבאיטליה התאסף כל העולם, כל הממלכות הנאורות וניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל. כל האומות החליטו "וברשיון המלכים שסר פחד השבועות", התבטלה השבועה.

בסן רמו אמרו, לא, אם ערפאת עוד לא הסכים אז השבועה לא התבטלה, צריכים שערפאת יסכים, למה ערפאת לא מסכים?

אחד מהשב”כ נסע לערפאת, ערפאת אמר שיבוא אני אסביר לו למה אני לא מסכים. אמר תראה, ממרוקו עד עאדל זה הכל ערבים, מה נכנסתם פה באמצע? תלכו ליוהנסבורג, תקחו איזה אי באוקיינוס השקט, למה אתם נכנסים פה באמצע?

מסביר ערפאת לראש השב”כ שבא להיפגש איתו שם בביירות, זה הכל פה מוסלמים. אני אין לי שום דבר נגדכם הוא אומר, אבל מה לחיות פה? תלכו למקום אחר, למה בחרתם לגור בדיוק כאן שממרוקו עד עאדל, עד סעודיה זה הכל ערבים?

בסן רמו אמרו עד שערפאת לא מסכים אז אסור לבוא לארץ ישראל, צריכים ללכת לאושוויץ, לתנורים שם. כל זה דיבר האור שמח, והכל ברישיון המלכים הוא אומר, סר פחד השבועות ועכשיו אנחנו ברשיון המלכים. קמה מצות ישוב ארץ ישראל וכולם חתמו, כל האדמור”ים, האדמו”ר מגור. הוא היה כאן בשנת תרצ”ח, סה"כ הוא היה 5 פעמים בארץ (תרפ"א, תרפ"ד, תרפ"ט, תרצ"ה , תרצ"ח). אחרי זה, כבר אחרי המלחמה הוא חזר בפעם השישית.

הוא היה כאן בפסח והוא אמר, אני עושה יום טוב אחד, אני כבר ארץ ישראל. ואז הוא אמר, עכשיו אני נוסע להביא 500 משפחות, כי מי שהוא הביא לפה זרק ישר את התפילין, הכל היה חילונים, רק חילונים עלו. כי ברגע שבתרנ”ז היה הקונגרס אמרו, אם החילונים משתלטים פה אנחנו לא באים - אבל זה צריך להיות הפוך, אם הם מביאים 10 תביא 20, אם הם מביאים אלף תביא אלפיים. אנשים רצו לבוא לארץ, לא היתה בעיה להביא אלפיים, אבל בינתיים נהיה כבר הגזרות של הספר הלבן.

אז כבר עכשיו נעשה “וברשיון המלכים”, כל המלכים התאספו לועידת סן רמו, קנדה ואמריקה, צרפת ואנגליה. וברשיון המלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה ולא ויתרו על זה.

כתוב בספרי שישבו בארץ ישראל, שאפשר לגור שם שלא יגורו במקום אחר. אסור לגור בחוץ לארץ, לכן אנשים חולים. "עד מתי תתחמקין" ואם יתן השי"ת ויתרחב הדבר ויגדל ויפרח כשושנה, כמו שנגדלו בימי התרשתא אשר היו נתונים תחת פרס - גם אז בימי בית שני כתוב שלא כולם באו, לכן היו חסרים חמישה דברים בבית המקדש השני.