ביום רביעי י"ג כסלו התקיים מעמד פדיון הבן לבן נינו של מורינו הרב שליט"א בהיכל בית מדרשינו.

מעמד פדיון הבן התקיים להרך הנולד נתן נ"י בנו של ר' נחמן גלינסקי בהר"ר משה גלינסקי שליט"א, חתן נכדו בכורו של מורינו הרב שליט"א – הר"ר נחמן צוקר שליט"א חתן המשפיע הרה"ח ר' יהושע דֹב (בער) רובינשטיין שליט"א.

עם כניסת מורינו הרב שליט"א למעמד קיים נינו אבי הבן ר' נחמן גלינסקי את המצווה הנדירה של פדיון הבן, בשני הברכות ובהעברת חמשת הסלעים אל ידיו של הכהן המיוחס – הפוסק דומ"ץ הרה"ג רבי יצחק אייזיק כהנא שליט"א. לאחר מכן הרב כהנא בירך על הגפן ובירך את הבכור הפדוי בברכת כהנים.

עם תומו של מעמד קיום מצוות פדיון הבן, התיישבו כלל המשתתפים לסעודת הפדיון אשר שקולה כפ"ד תעניות. ובמהלכה הסבא רבה קדישא – מורינו הרב שליט"א, מסר את משא קודשו. במשך קרוב לחצי שעה. בסיום השיעור מורינו הרב שליט"א ביקש מהפוסק הגר"י כהנא שליט"א לומר מספר מילים. הרב כהנא פתח בדבריו בחידוש מהפרשה "וישלח מלאכים לפניו" שכאשר יהודי נרדף המלאכים יורדים משמיים לסייע בעדו ובכך רימז על הרדיפות הנוראות שמורינו הרב שליט"א עבר בשנים האחרונות.

לאחר דבריו של הרב כהנא מורינו הרב שליט"א פתח בשירה ובריקודים בחיות עצומה, שנמשכו למעלה משעה וחצי (!) בסיום סעודת הפדיון בברכת המזון נערך אף שבע ברכות ע"י מורינו הרב שליט"א, להחתן החשוב ר' מרדכי בהר"ר פנחס ביק שליט"א. לאחר קרוב לשלוש שעות הסתיים לו מעמד פדיון הבן ושבע ברכות.

מכאן הברכה אחת היא שגורה אל כקש"ת מורינו הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א שיזכה להאריך ימים על ממלכתו בטוב ובנעימים ויזכה לראות דורות ע"ג דורות ישרים ומבורכים זרעא חיא וקימא מתוך בריות גופא ונהורא מעליא עד כי יבוא ינון ומלכינו בראשנו אמן!

לפניכם תקציר ממשא קודשו של מורינו הרב שליט"א במהלך המעמד:

התגלות אור האינסוף בפדיון הבן: כל בכור הוא כלי להמשכת אור הא״ס, "עין בעין יראו בשוב ה' ציון".
גימטריא של בכור (228) וביחד עם ארבעת מילויי שם הוי״ה (ע״ב, ס״ג, מ״ה, ב״ן) העולה ל־232 – בחינת "לב", התגלות כל ארבעת השמות.
עניין "רב" ו"רב כוח" כרמז לשם אב, שאינו ניכר עד שמתגלה בחינת יוסף הצדיק.
מספר יוסף (156) המשלים ל־501–502, בחינת "ברוך מרדכי" ו"ארור המן" – קישור בין חנוכה לפורים.
פדיון הבן מגלה את בחינת מרדכי ובניו: "361" ו"בניו = 70", מקשר מספרית בין מרדכי–אסתר ובין מתתיהו–בניו.
סוד הגביע: "גביע" מרומז לי״ג מידות הרחמים ולשם ע״ב (36), המקושר למרדכי ואסתר.
הגביע אצל יוסף כמכשיר לבירור השבטים – "נחש ינחש" – מגלה את הנסתר ופועל את ההתבררות.
עניין הכסף: האחים הביאו עשרה שקים מלאים למחיה ארוכה, ולא לקנייה יומית – הבהרת ערך הכספים שהביאו למצרים.
טענת האחים: "גם את הכסף אשר מצאנו השיבונו" – הקושיה מדוע שיגנבו גביע שערכו קטן לעומת סכום כספם.
הגביע "אומר" מי הוא מי – מגלה את מקומו של יוסף, ואת סדר בירור האחים.
כוח הצעקה של יהודה – מהפך סדרי עולם, כמסופר בחז״ל על נפילת גיבורי מצרים בבהלה.
כל אורות הבכור מגלים את אברהם–יצחק–יעקב ואת בחינת "עפר–אפר", ובניין כל השבורים.
דברי הבעש״ט שכל התורה "הפוך על הפוך" – כגון "לך לך מארצך…" מול תשובת אברהם "רק אל ארצי".
לָבָן חיפש "מחט" בבית יעקב ולא מצא דבר – רמז לניסיון למצוא פגם אצל יעקב שנפל.
יהודה בן יעקב, בצעקה אחת מהפך ראשי גיבורים.
קשר יוסף–מרדכי–אסתר–חנוכה: מספרי השמות שווים, וההתגלות אחת.
פדיון הבן והגביע: הגביע איננו בעל ערך כלכלי אמיתי לעומת הכסף הרב שהביאו – ולכן ברור שאיננו "גניבה".
עלילת הגביע: האחים הבינו שיוסף מבקש עלילה – אך יוסף מכוון לבניין כלל השבטים.
כל הנסיונות שעברו האחים הם חלק מהתגלות ה"בירור העליון".
בפרשת ויצא: אליעזר חשב שאברהם טועה בעניין בתו; הקוצקער מגלה שבחזרת המילה "אֻלי" טמון רצונו של אליעזר שיקח את בתו – אֵלַי.
"גנים של צדיקים": אם היה סבא צדיק – הכוח מתעורר גם לאחר דורות של רשעים; ובאליעזר חסר שורש זה.
רומא וישמעאל: שני כוחות שלא יחריבו את העולם לגמרי – כשם שיסד ה' שני אחים (רומולוס ורמוס) לייסוד רומא.
"אנכי לא ידעתי": יעקב אבינו ראה בחלום את המרכבה – אריה, נשר, כרוב ואדם – המרומזת במילה "אנכי", ולא ידע שהיא מלווה אותו תמיד; ולכן אמר "אנכי לא ידעתי", שלא ידע שהמרכבה שורה עליו בכל מסעותיו.
גאווה מפילה מלכות – הבת עין כותב "תנשא מלכותו" – תנטל מלכותו. מפני שאם יש "תנשא" – אם יש גאווה, אזי נטלת המלכות.
זו הסיבה שהחשמונאים הפסידו את מלכותם כדברי הרמב״ן. מפני שהיו אמורים להישאר בכהונה ולא לבקש מלכות.