לפניכם השיעור המלא שנמסר בשבת קודש פרשת ויגש התשפ"ו ע"י הגה"צ רבי אליעזר ברלנד שליט"א, בקידושא רבה לאחר סיום תפילת מוסף:

השיעור נכתב כפי הבנת השומע ובאם יש טעות יש לתלותה בכותב ולא ח"ו במורינו הרב שליט"א

מָהַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ שׁוֹאֵל, מָה פַּחַד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מֵאִיזֶבֶל? אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מְפַחֵד מֵאִיזֶבֶל שֶׁהִיא תַּהֲרֹג אוֹתוֹ? הֲרֵי כָּל מִי שֶׁרַק מִתְקָרֵב אֵלָיו הוּא יָכוֹל לִשְׂרֹף בִּשְׁנִיָּה, הוּא הָרַג 400 נְבִיאֵי הַבַּעַל, וְעוֹד 450, וְעוֹד 50, וְעוֹד 51, הוּא שׂוֹרֵף כָּל מִי שֶׁרַק מִתְקָרֵב אֵלָיו הוּא שָׂרַף [הרב אמר באנגלית 850 50 ועוד 51] הוּא הָיָה פָּשׁוּט "רוֹצֵחַ" אָז מָה הוּא מְפַחֵד בִּכְלָל, הָיָה לוֹ אֶת הַכּוֹחַ שֶׁל נָדָב וְאָבִיהוּ רַק שֶׁנָּדַב וְאָבִיהוּ עָלוּ לַשָּׁמַיִם 'בְּהַקְרִיבָם אֵשׁ זָרָה', וְהוּא עָלָה בְּרֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ. אָז מָה הוּא מְפַחֵד מֵאִיזֶבֶל?! אִיזֶבֶל הָיְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַחְאָב, אַחְאָב זֶה אוֹתִיּוֹת אָח אָב, הוּא הָיָה אָח לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם , הוּא הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף רַק הוּא הִתְבַּטֵּל לְאִשְׁתּוֹ, צָרִיךְ לְהִתְבַּטֵּל לָאִשָּׁה אֲבָל (רַק) אִם הִיא כְּשֵׁרָה אִם הִיא צַדִּיקָה, אֲבָל אִיזֶבֶל הָיְתָה רְשָׁעִית.
אָז בֶּאֱמֶת אוֹמֵר הַזֹּהַר לֹא כָּתוּב 'וְיִרָא' – לֹא כָּתוּב שֶׁהוּא פָּחַד, כָּתוּב 'וָיַרְא' – שֶׁהוּא רָאָה! מָה הוּא רָאָה, הוּא רָאָה שֶׁהוֹלֵךְ לְקַבֵּל נְשָׁמָה חֲדָשָׁה – שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְהִכָּנֵס לְנִקְרַת הַצּוּר, וְאָז הוּא הָלַךְ לְנִקְרַת הַצּוּר, נִקְרַת הַצּוּר זֶה חֹדֶשׁ טֵבֵת 'הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר' (שְׁמוֹת לג כא), כָּל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב אִתִּי זֶה חֹדֶשׁ טֵבֵת. 'גַּדְּלוּ לַָ- ה' אִתִּי' (תְּהִלִּים לד) זֶה טֵבֵת, גַּם אֶסְתֵּר כָּתוּב 'בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת' (אֶסְתֵּר ב טז) – כָּל מִי שֶׁמִּתְחַתֵּן בְּטֵבֵת יִהְיֶה לוֹ שְׁלוֹם בַּיִת.
אֶסְתֵּר קִבְּלָה אֶת הַמַּלְכוּת בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת, וְכָתוּב אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת הָיְתָה מָה פֵּרוּשׁ יְרַקְרֹקֶת אָז רַבֵּנוּ מַסְבִּיר בַּתּוֹרָה יב שֶׁזֶּה קַו יָרֹק שֶׁמַּקִּיף אֶת כָּל הָעוֹלָם, שֶׁזֶּה סוֹד הַבִּינָה שֶׁמַּקִּיף אֶת הָעוֹלָם, שֶׁנִּשְׁמַת הַצַּדִּיק מַקִּיפָה אֶת כָּל הָעוֹלָם,
אָז אֵלִיָּהוּ הָלַךְ לְהִכָּנֵס לְנִקְרַת הַצּוּר הוּא צָם אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וְהַשֵּׁם אָמַר לוֹ 'קוּם אֱכוֹל' (מְלָכִים א' יט ה) – תֹּאכַל!, אֵצֶל מֹשֶׁה כָּתוּב הָפוּךְ שֶׁהוּא מֵרַק אֶת כָּל הָאֲכִילָה הוּא לֹא אָכַל לֹא בּוּרֵקָס וְלֹא בְּלִינְצֶ'ס, אֲבָל אֵצֶל אֵלִיָּהוּ כָּתוּב 'קוּם אָכוֹל', הוּא רָצָה לִהְיוֹת כְּמוֹ מֹשֶׁה הוּא רוֹצֶה אֶת הַפֶּה שֶׁל מֹשֶׁה, אַתָּה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – הַשֵּׁם אוֹמֵר לוֹ 'מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ' (מְלָכִים א' יט ט) וּבִגְלַל שֶׁהוּא אָמַר 'לְבַדִּי' (מְלָכִים א' יט יד) אָז הוּא נֶעֱנַשׁ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְכָל הַבְּרִיתוֹת.
שׁוֹאֵל בַּעַל הַסֻּלָּם אֵיזֶה עֹנֶשׁ זֶה, לָמָּה לְהַגִּיעַ לְכָל הַבְּרִיתוֹת? אָז הוּא אוֹמֵר: כִּי הוּא רָצָה לִהְיוֹת כְּמוֹ מֹשֶׁה, מֹשֶׁה כָּל יוֹם נוֹלַד מֵחָדָשׁ, כָּל יוֹם הָיָה כְּתִינוֹק שֶׁנּוֹלַד, אָז אוֹמְרִים לוֹ אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹ מֹשֶׁה תָּבוֹא כָּל יוֹם לַבְּרִיתוֹת תִּהְיֶה כְּתִינוֹק שֶׁנּוֹלַד, דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר 'כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי' (תְּהִלִּים קלא).