סוד הלב הנשבר: כוחה של מסירות נפש וקבלת בזיונות באהבה

שיעור מס' 416 | יום ג' פר' ואתחנן, ליל ובוקר ט' באב תשס"ד - 3 שיעורים בביהמ"ד בעידו הנביא

המטרה העליונה של הבריאה היא מסירות נפש על קידוש השם, כפי שהתגלה אצל עשרת הרוגי מלכות וקדושי השואה. כיום, כאשר אדם מקבל בזיונות באהבה ושותק, הוא נחשב כמי שמסר את נפשו, ובזכותו ניצלים אלפי יהודים מגזרות קשות.

הזוהר הקדוש מסביר שאדם צריך להכליל את עצמו בבחינת עני, כפי שכתוב:

"תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" (תהלים קב, א)

השם יתברך מקבל קודם כל את תפילת העני. תפילת העני היא זו שמעלה את כל התפילות שבעולם. ברגע שהאדם עני ושבור, כשהתפילה שלו עולה – על ידה עולות כל התפילות של כל הצדיקים והחסידים שבעולם.

סוד תפילת העני והתכללות דוד המלך

דוד המלך ראה שכבר בזמנו, לפני חורבן בית המקדש, כל שערי התפילה היו נעולים. הוא רצה לבנות את בית המקדש, שכן אם דוד היה בונה אותו, הוא לא היה נחרב לעולם. כשראה שהתפילות לא עולות, החליט לפשוט את מעילו, להוריד את הכתר ואת בגדי המלכות, וישב על הארץ כאבל בתשעה באב.

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "דוד המלך, וכי בזה שאתה פושט את בגדי המלכות אתה כבר לא מלך? הרי אתה שולט על מלכים תקיפים וכבשת ממלכות עד דמשק ועד נהר פרת! האם במעשה החיצוני הזה של ישיבה על הארץ אתה חושב שקיבלת לב נשבר?"

כשראה דוד שאפילו ישיבה על הארץ לא מספיקה כדי שתפילתו תתקבל, הוא החליט להכליל את עצמו עם אלו שמתו על קידוש השם ועם העבדים הפשוטים ביותר, כפי שאמר:

"כְּעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִירְתָּהּ" (תהלים קכג, ב)

דוד אמר להשם: "אני מוכן להיות עבד, תחשוב שמכרו אותי לעבד ורודים בי ומכים אותי מכות רצח". הוא הכליל את עצמו בארבע בחינות של עבדים, אפילו באותם גויים שכבש מעמון ומואב, והכל כדי להגיע לשפלות אמיתית ולב נשבר.

מסירות נפש בכל מילה ובכל ברכה

רבי פנחס מקוריץ מסביר על הפסוק בתוכחה:

"וְנַסְתֶּם וְאֵין רוֹדֵף אֶתְכֶם" (ויקרא כו, יז)

הוא אומר שהקללה הכי גדולה היא שאין לאדם רודפים, כשהוא רק מצליח והכל הולך לו. אדם שכובש מדינות והוא מלך על ממלכות ללא שום קושי – אין קללה גדולה מזו, כי אז שום תפילה שלו לא יכולה לעלות למעלה.

מסירות נפש אינה רק במוות, אלא גם בעבודת השם היומיומית. הרמב"ן אומר שדוד המלך עבד בכזו מסירות נפש, שכל תפילה, כל ברכה, כל מילה וכל אות היו עבורו שפיכות דמים של ממש.

כך גם ראינו בדורות האחרונים. פרומה אנשין, אשתו של מאיר אנשין, זכתה לארח בביתה את רבי אברהם בן רבי נחמן במשך השנים שהיה בארץ ישראל. היא סיפרה לנו שכאשר הוא היה מברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו", הוא היה נושך את שפתיו בחוזקה. כל מילה וכל ברכה הייתה במסירות נפש אדירה, כל עצמותיו זעו כשאמר 'ברוך אתה ה''. אנשים כאלה מוסרים את הנפש על כל ברכה ועל כל מילה בתפילת שמונה עשרה.

קדושי השואה והפרעות: תכלית הבריאה

העיקר שצריך לדעת הוא שכל התפילות עולות רק על ידי עשרת הרוגי מלכות, ועל ידי אלה שנהרגו בשואה ובפרעות. המספרים האמיתיים של קדושי השואה הם קרוב לתשעה מיליון, שכן מיליונים לא נרשמו כלל. ואפילו משפחות שלא היו בשואה באירופה, חוו פרעות ופוגרומים נוראיים בצפון אפריקה, בתימן ובכל מקום בעולם.

היה אצלי יהודי מלוב שבא לבקש ברכה על עינו האחת. כששאלתי אותו מה קרה לעין השנייה, הוא סיפר שכשהיה ילד בן עשר, צבאו של מוסוליני נכנס ללוב בגיבוי הנאצים. מיד החלו הערבים המקומיים לעשות פרעות, לשחוט ולהתעלל ביהודים. תפסו אותו ברחוב והעיפו אותו בעוצמה על מתכת של אוטובוס, וכך איבד את עינו.

הם ניצלו רק בזכות הנס הגדול של עצירת הצבא הנאצי באל-עלמיין, נס שאירע לאחר שהאדמו"ר מהוסיאטין הלך לקברו של ה'אור החיים' הקדוש וראה שם את שם הוי"ה מאיר.

הזוהר הקדוש אומר שכל הבריאה כולה נבראה רק בשביל אלה שנהרגים על קידוש השם. אנחנו רק חוליה בשרשרת הדורות. הנשמות הקדושות של קדושי השואה והפרעות היו הנשמות הצדיקות ביותר מבריאת העולם. הן ביקשו בשמיים לרדת לעולם ולמות על קידוש השם כדי למרק כל כתם קטן ולזכות לשלמות.

הגוף ככלי לרוחניות: סכנת תאוות האכילה

כדי לזכות לאותה מסירות נפש, עלינו לזכור את תכליתנו. לא באנו לעולם לאכול עוגות וממתקים, התכלית של הבריאה היא אותם צדיקים שמסרו נפשם על קידוש השם.

צריך להפסיק עם אכילת העוגות והממתקים. אלו רעלים גמורים, סוכרים ושמנים שרופים שהורסים את העצמות ושואבים מהן את הסידן. נשים אופות עוגות בדחילו ורחימו לכבוד שבת, אבל למעשה הן "נשים רחמניות בישלו ילדיהן". הילדים מקבלים מזה אקזמות, מחלות אוזניים ועיניים, וכשהם באים לישיבה הם לא יכולים להתרכז בלימוד מרוב כאבי ראש, כי הרעלים עולים למוח.

במקום זה, אפשר לתת לילדים תמרים, שזיפים ופירות מתוקים טבעיים. רבי חנינא אמר שבזכות אמו שסכה אותו בשמן בילדותו, הוא יכל בגיל שמונים לעמוד על רגל אחת ולחלוץ נעליים. עלינו לשמור על גוף בריא כדי שנוכל לעבוד את השם באמת.

ריח הניחוח: קבלת בזיונות כמסירות נפש

במדרש רבה על הפסוק לאחר המבול נאמר:

"וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ" (בראשית ח, כא)

המדרש מסביר ש"ריח הניחוח" זהו דורו של שמד, או ריחו של אברהם אבינו העולה מכבשן האש. התיקוני זוהר אומר שבשבעים השנים האחרונות לפני ביאת משיח יהיו הריגות נוראות, שכן זהו זמן של בירור גלגולי הנשמות.

אך כיצד אנו יכולים למסור נפש כיום? רבי נחמן מברסלב מגלה בליקוטי מוהר"ן (תורה רס) סוד עצום: כשאדם מקבל בזיון באהבה, זה בדיוק כאילו הוא נהרג עכשיו על קידוש השם, ובאותו רגע הוא מציל אלפי יהודים מהריגה.

כאשר מבזים אדם, שופכים את דמו וקוראים לו בשמות גנאי, והוא שותק ומקבל זאת באהבה – הוא נכלל באותו רגע בעשרת הרוגי מלכות. בזכות אותה שתיקה וקבלת הבזיונות, תופסים באותו יום מחבלים עם חגורות נפץ ומונעים פיגועים. אף אחד לא יודע בזכות מי ניצלו חייהם של עשרות ומאות יהודים, אך האמת היא שזה קרה בזכות אותו יהודי שקיבל בזיון באהבה ומסר את נפשו על קידוש השם, לייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. זוהי תכלית כל הבריאה.

שיעור מס' 416