עומק סודות המגילה: מכלי המקדש, מסירות הנפש ועד לקדושת העיניים
שיעור מס' 234 | קלטת 234 *יום ב' פר' ויקהל, אור לכ"ג אדר א' תש"ס - אירוסין בבית הרב *יום ה' פר' ויקהל אור לכ"ו אדר א' תש"ס - ישיבת אור התורה בבית הרב
מאמר מרתק המבאר את השתלשלות נס פורים, החל מהאור הגנוז בכלי המקדש במשתה אחשוורוש, דרך מסירות הנפש של אסתר המלכה, ועד לעצתו המרושעת של המן להחטיא את ישראל. מתוך כך מתבארת החשיבות העצומה של השמיעה לקול הצדיק ושמירת העיניים, שהיא המפתח לקבלת התשובה.
אומר המדרש על משתה אחשוורוש, שהיה לו יהלום כזה שהיה מאיר בלילה כמו בצהריים. כמו בתיבה של נח שכתוב "צוהר תעשה לתיבה", צוהר זה יהלום שהיה מאיר להם. לא היו צריכים חשמל, היו שמים יהלום אחד והוא היה מאיר את הכל. כל מה שאנשים עושים היום זה רק מראה כמה שאנשים פרימיטיביים; נוסעים באווירונים, בעוד שפעם אדם היה אומר שם קדוש ועף באוויר, כמו בלעם ופנחס.
במגילה מתואר: "והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים". מה זה "כלים מכלים שונים"? אומר המדרש שבהתחלה הביאו למשתה כלים מכל המדינות. לאחר מכן, אחשוורוש הביא את הכלים שלו, הגביעים שלו שהיו משובצים ביהלומים, ואז כל הכלים של המדינות האחרות נשתנו, נהיו שחורים כמו עופרת מול האור של הכלים שלו.
אחרי זה הוא אמר: עכשיו נביא את הכלים של בית המקדש. היה לו את כל אוצרות בית המקדש שהוא לקח מנבוכדנאצר. ברגע שהביאו את הכלים של בית המקדש, שגם הם היו משובצים באבנים טובות ומרגליות, כל הכלים של אחשוורוש נשתנו ונעשו שחורים כעופרת. כל פעם שהיו מסתכלים על הכלים של בית המקדש ועל הכלים שלו, היו משתנים הכלים שלו ונעשים כעופרת.
מסירות הנפש של אסתר המלכה
כשקוראים את המגילה, צריך לשים לב לתאריכים כדי להבין מתי התרחש כל דבר. הפרק הראשון מספר על שנת שלוש למלכו. הפרק השני מספר איך בחרו את אסתר ואיך היא התחבאה.
אומר הגאון מווילנה חידוש עצום על הפסוק: "ובהגיע תור אסתר בת אביחיל דוד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך". הגאון מסביר שיש כאן כמה פעמים את לשון "מונח" בטעמי המקרא, להראות שכל יום אסתר הייתה משתטחת על הרצפה. אסתר התפללה כל היום שהמלך לא ייקח אותה, שתהיה מכוערת שהוא לא ירצה אותה.
כשהיא ראתה שמגיע התור וכבר לוקחים אותה, היא עשתה את כל התכסיסים שאפשר לעשות. היא נפלה במדרגות, התגלגלה, אמרה שנקעה את הרגל וביקשה שיחזירו אותה. היא החליקה על רצפת היהלומים וקיבלה מכה, עד שכבר לא הייתה ברירה ולקחו אותה בכוח. ואז אומר האר"י הקדוש בעץ חיים, שהיא כל כך התפללה, עד שהשם שלח שד במקומה, והיא נשארה בבית.
לקח ארבע שנים עד שתפסו את אסתר. המדרש אומר שכל הגזירה הייתה כדי לתפוס את אסתר. ידעו שיש כזה דבר בעולם ורצו לעשות אותה למלכה. חיפשו אותה במשך שלוש שנים בכל המקומות, כי ידעו שיש כאן את שורש החיים. אסתר היא עץ החיים, ולכן היא נקראת שושנה. הרבי אומר שכל הכוח שלה היה רק תפילה. לכן נאמר "ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה" - מי שמתפלל כל היום, נושא חן בעיני כל רואיו, כי הוא משפיע לכולם את השפע ואת החיות.
גזירת המן וזעקת מרדכי
בפרק ג' אנחנו מגיעים לשנת שתים עשרה למלכותו. עברו תשע שנים מאז תחילת המגילה. תשע שנים השם חיכה לבני ישראל שיעשו תשובה על שהלכו למשתה נגד האזהרות של מרדכי.
מתי הייתה הגזירה? כתוב במפורש: "בחודש הראשון הוא חודש ניסן... הפיל פור הוא הגורל". הגזירה נחתמה בי"ג בניסן. מרדכי מתלבש שק ואפר, יוצא ברחובות העיר וצועק צעקה גדולה ומרה. אסתר לא מבינה ושואלת אותו: מה אתה צועק? הוא אומר לה שיצאה גזירה להרוג את היהודים. היא שואלת מתי, והוא עונה שבחודש אדר.
אומרת לו אסתר: למה עכשיו, בחודש ניסן, אתה דואג ממה שיהיה בחודש אדר, עוד אחד עשר חודש? איפה הביטחון שלך? עכשיו זה ערב פסח, אנחנו בביעור חמץ, מחר ליל הסדר ונספר את הניסים שהיו במצרים שפרעה טבע, וגם המן יטבע!
אמר לה מרדכי: אי אפשר לחכות. המדרש מסביר מדוע:
"כשהיה אחד מישראל יוצא לשוק ומבקש כיכר או ליטר בשר, היה הפרסי חונקו ואומר לו: למחר אני הורג אותך."
הגויים לא התכוונו לחכות אחד עשר חודש. הם החליטו להרוג את היהודים מיד ברחובות. לכן אמר מרדכי לאסתר שאסור לחכות אפילו יום אחד, והיא חייבת להיכנס למלך. אז היא ענתה לו: "לך כנוס את כל היהודים... וצומו עלי שלושת ימים".
סוד המשתה והשמיעה לקול הצדיק
במדרש רבה (פרשה ז') אמר רבי יצחק נפחא: "המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל". כל הכוונה של המן הייתה להחטיא את ישראל. אחרי שהוא התייעץ עם כולם ואמרו לו שאי אפשר בשום אופן להרוג את עם ישראל - כי סיסרא, פרעה וסנחריב כבר ניסו ולא הצליחו - אמר המן לאחשוורוש:
"אלוהיהם של אלו שונא זימה, בוא נעשה להם משתה והם ישתכרו ויחטאו."
כיוון שראה מרדכי כך, עמד והכריז עליהם: אל תלכו למשתה! הצדיק אומר לא ללכת לפה, לא ללכת לשם, אל תסתובבו במקומות מסוכנים כי בסוף תיכשלו. אף יהודי לא רוצה לחטוא, כל יהודי רוצה להיות קדוש וטהור כמו משה רבנו, אבל כשאדם בא לניסיון עם חברים רעים והוא כבר שיכור, הוא לא יודע מה נעשה איתו.
הם לא רצו להאמין למרדכי שזה סכנה. הם אמרו: המלך נותן לנו לאכול ולשתות "כרצון איש ואיש", הוא הביא לנו את כל ההכשרים הכי טובים! כל אחד קיבל את ההכשר של הרב שהוא סומך עליו. אבל מרדכי אמר: שום הכשר לא יעזור כאן, אני לא מרשה לכם ללכת למשתה!
קדושת העיניים - המפתח לתשובה
מה שהצדיק אומר זה קודש קודשים. כשהצדיק אומר לא ללכת לרחובות מסוימים, צריך לשמוע לו. לא לצאת החוצה, לא להסתובב ולא להסתכל. יש שם אנשים חופשיים, ובסוף הם יעשו תשובה ואנחנו ניפול חס ושלום. זה שמחטיא יעשה תשובה, והשני יישאר בגיהינום.
לכן כל העניין של פורים זה שמירת עיניים. הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק ד') כותב שאם לא שומרים את העיניים, השם לא מקבל את התשובה. אם אדם רוצה לעשות תשובה, דבר ראשון זה שמירת עיניים, כי בזה הוא חוטא כל רגע. הוא צריך לבקש מהרב שיתפלל עליו וייתן לו עצות עד שיצא מזה.
באמת, זה לא כזה ניסיון גדול. אם אדם מחליט שהוא לא מסתכל - אז הוא לא מסתכל. בדיוק כמו שאדם מחליט שהוא לא מעשן סיגריות. מה זה נותן לאדם לעשן? זה סתם גאווה, סתם רעל וניקוטין שנכנס לדם עד שהוא לא יכול לצאת מזה, כמו סמים. לא צריך שום דבר מזה.
כשאדם מחליט לשמור את העיניים, הוא שומר את העיניים, ואז פורים נהיה כמו יום כיפור. השם יקבל את התשובה שלנו, ונזכה באמת לגאולה שלימה ולבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן.
חלק 3 מתוך 3 — שיעור מס' 234
הירשמו לניוזלטר
קבלו מאמרי תורה והתחזקות ישירות לתיבת הדואר שלכם