תפלה לפני השעור של הרב
שאינו מאבד טפה ותורה יבקשו מפיהו ולקים כל דבור ומלה של הרב ולהבין דבר מתוך דבר

תְּפִלָּה לִפְנֵי הַשִּׁעוּר שֶׁל הָרַב
אָנָּא ה', כֹּל יָכוֹל, זַכֵּנִי לְהָכִין אֶת עַצְמִי לִפְנֵי הַשִּׁעוּר שֶׁל הָרַב, לִשְׁמוֹעַ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "אִם דּוֹמֶה הָרַב לְמַלְאָךְ ה' צְבָקוֹת, יְבַקְשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהוּ", כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם, וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי, וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא, תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו, בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן, כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָקוֹת הוּא", לָכֵן נִזְכֶּה בִּשְׁעַת הַשִּׁעוּר, לִשְׁמוֹעַ אֶת הַשִּׁעוּר בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים, בִּבְחִינַת "בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה", שֶׁלֹּא נְאַבֵּד חַס וְשָׁלוֹם שׁוּם דִּבּוּר שֶׁל דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, וְנִזְכֶּה לְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וְנִזְכֶּה שֶׁהַדִּבּוּרִים יִכָּנְסוּ אֶל לִבֵּנוּ, וִישַׁנּוּ אוֹתָנוּ מֵהַקָּצֶה אֶל הַקָּצֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, וֶהְיֵה בְּרָכָה", וְשֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, לְקַיֵּם כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר וְכָל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁל הָרַב.
בס"ד 611
לִזְכּוֹת לְהָכִין אֶת עַצְמִי לִפְנֵי הַשִּׁעוּר שֶׁל הָרַב וְלִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוֹ מְאַבֵּד טִפָּה וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ וּלְקַיֵּם כָּל דִּבּוּר וּמִלָּה שֶׁל הָרַב וּלְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר